רש״ש על משנה טהרות 10 פרקים

רש״ש על משנה טהרות י׳:ב׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה טהרות ט׳:ה׳ רש״ש על משנה טהרות י׳:ה׳ »

2 הַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶם, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. וְכֵן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, יוֹצְאִים חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד וּפוֹנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין. עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן:

פירוש רש״ש על משנה טהרות י׳:ב׳

2 וכן התינוקות שביניהן. עי' בא"ר שכ' שהן טמאים מפני שנשים נדות מנשקות אותן ונאמנים הבדדים לומר לא נגענו בהם. ולכאורה תימה הא אפי' נגעו בהן הלא הם אינם אלא ראשונים ואדם וכלים א"מ אלא מאה"ט. וי"ל דכוונתו לחשש דנגעו בהם בידיהם:

3 תוי"ט ד"ה נאמנים. והרמב"ם לא הצריך כו'. לכאורה מסיפא דקתני עד כדי שיהא רואן מוכח כהר"ש והרע"ב. וי"ל דהתם משום חשש דלמא נגעו בע"ה חבריהם וכר"ש דר"פ. או הסיטו דבר המטמא בהיסט וכר' יוסי שם. אבל לנגיעה כי הכא ודפ' דלעיל מ"ח נאמנים אף בלא עמידת חבר:

« רש״ש על משנה טהרות ט׳:ה׳ רש״ש על משנה טהרות י׳:ה׳ »